בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, חוקי התנועה קובעים באופן חד משמעי: באילו מקרים ניסע ברכב נוסעים פרטי שלא בנתיב הימני?. זהו לא סתם עניין של נוהג, אלא חובה המעוגנת בתקנות התעבורה. תלמידי נהיגה רבים, בשלבים הראשונים של לימודי הנהיגה שלהם, שואלים את עצמם למה זה בכלל חשוב? למה אי אפשר פשוט לנסוע איך שנוח? התשובה לכך טמונה בהיגיון פשוט של סדר ובטיחות.
תקנה 35 לתקנות התעבורה מבהירה כי על כל נהג להשתמש, ככל האפשר, בצדו הימני הקיצוני של הכביש. זה תקף גם בכבישים חד-סטריים וגם בכבישים דו-סטריים. החוק הזה נועד למנוע בלבול, צפיפות מיותרת ותאונות דרכים. תארו לעצמכם כאוס מוחלט אם כל נהג היה בוחר לעצמו באיזה צד של הכביש לנסוע!
החשיבות של נסיעה בצד ימין מתעצמת במיוחד במצבים של עומס תנועה או בתנאי ראות לקויים. כאשר כולם נוסעים באותו צד, קל יותר לצפות את התנהגותם של נהגים אחרים, להגיב בזמן ולמנוע תאונות. זה נכון גם לגבי נהיגה בכבישים מהירים וגם לגבי נסיעה בתוך הערים.
נסיעה בצד ימין היא הסטנדרט, ולכן הנהגים מצפים שכולם ינהגו לפיו. זה מאפשר להם לתכנן את הנסיעה שלהם, לבצע עקיפות בבטחה ולהשתלב בתנועה בצורה חלקה. חריגה מהכלל הזה עלולה ליצור סיכונים מיותרים ולגרום לתאונות.
אז בפעם הבאה שאתם עולים על ההגה, זכרו: נסיעה בצד ימין היא לא סתם המלצה, אלא חובה חוקית. שמירה על הכלל הזה תורמת לבטיחות שלכם, של הנוסעים שלכם ושל כל משתמשי הדרך האחרים. הקפדה על נהיגה בצד ימין, אלא אם יש סיבה מוצדקת לעבור לנתיב אחר, מבטיחה זרימת תנועה חלקה ויעילה יותר.
באילו מצבים מותר לנסוע בנתיב שאינו הימני?
אחרי שהבנו את החשיבות של נהיגה בצד ימין, הגיע הזמן לדבר על המצבים שבהם מותר לנו קצת "לחרוג" מהכלל הזה. שאלה מצוינת שחוזרת על עצמה בקרב תלמידי נהיגה רבים היא: באילו מקרים ניסע ברכב נוסעים פרטי שלא בנתיב הימני? התשובה לשאלת התיאוריה הזו היא: כאשר הנתיב הימני מיועד לסוג אחר של משתמשים בדרך.
אחד המקרים הבולטים ביותר הוא כאשר הנתיב הימני מיועד לתחבורה ציבורית, או בקיצור – נת"צ. נתיבי תחבורה ציבורית נועדו לאפשר לאוטובוסים, מוניות ולעיתים גם רכבים נוספים המספקים שירות ציבורי, לנוע במהירות וביעילות, תוך עקיפת פקקים ועומסי תנועה. תקנה 34 לתקנות התעבורה קובעת באופן ברור: אם יש נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של כלי רכב או לעוברי דרך מסוימים, אסור לנוהגי רכב או עוברי דרך אחרים להשתמש בו.
אז מה זה אומר בפועל? שאם אתם נוהגים ברכב פרטי ורואים נתיב ימני המסומן כנת"צ, אסור לכם לנסוע בו, אלא אם כן קיים היתר מיוחד או אם הנתיב מוגבל לשעות מסוימות. נסיעה בנת"צ ללא אישור עלולה לגרור קנסות, אז שימו לב! גובה הקנס עומד על 500 שקלים.
חשוב לזכור: נתיבי תחבורה ציבורית נועדו לתת עדיפות לתחבורה ציבורית, ולכן השימוש בהם מוגבל. עם זאת, קיימים מקרים שבהם משרד התחבורה מאפשר גם לרכבים פרטיים להשתמש בנת"צ, למשל במסגרת מיזם "נתיב פלוס", המעודד נסיעות משותפות. במסגרת מיזם זה, רכבים פרטיים המסיעים נוסע אחד נוסף לפחות (מלבד הנהג) יכולים להשתמש בנתיבים מיוחדים שהוקצו לתחבורה ציבורית ולרכבים שיתופיים.
בנוסף, ישנם נתיבי תחבורה ציבורית שמוגבלים לפי שעות וימים. לדוגמה, ייתכן שנתיב מסוים יהיה פתוח לרכבים פרטיים בשעות הערב המאוחרות או בסופי שבוע. לכן, תמיד חשוב לבדוק את השילוט ואת הסימונים על הכביש כדי לוודא האם מותר לכם לנסוע בנתיב המסוים.
ארגון הנהיגה המתקדם, דרייבלי, תמיד מזכיר לנהגים להיות מודעים לחוקים ולתקנות התעבורה, במיוחד בכל הנוגע לשימוש בנתיבים שונים. הבנה מעמיקה של הכללים הללו תסייע לכם להימנע מקנסות מיותרים ותאפשר לכם לנהוג בצורה בטוחה וחוקית.
לסיכום, נסיעה בנתיב שאינו הימני מותרת כאשר הנתיב הימני מיועד לסוג אחר של משתמשי דרך, כמו תחבורה ציבורית. עם זאת, חשוב תמיד לבדוק את השילוט, את הסימונים ואת ההגבלות השונות לפני שאתם מחליטים לנסוע בנתיב שאינו הימני. שמרו על כללי התנועה, סעו בזהירות והגיעו ליעדכם בשלום!
מה עוד חשוב לדעת על נסיעה בנתיבים שאינם ימניים?
מלבד המקרים בהם הנתיב הימני מיועד לתחבורה ציבורית, ישנם מצבים נוספים בהם מותר ואף נדרש לעבור לנתיב שאינו הימני ביותר. שני המצבים העיקריים הם עקיפה והכנה לפניה שמאלה.
עקיפה היא אולי הסיבה הנפוצה ביותר למעבר לנתיב שמאלי. כאשר רכב נוסע לאט יותר מהמהירות המותרת או מהתנועה סביבו, מותר לעקוף אותו מצד שמאל. עם זאת, חשוב לזכור: עקיפה חייבת להתבצע בצורה בטוחה וחוקית. לפני שאתם יוצאים לעקיפה, ודאו שיש לכם שדה ראייה פנוי, שהנתיב פנוי ושאף רכב אחר לא מתכוון לעקוף אתכם. כמו כן, הפעילו את האיתות כדי ליידע את הנהגים האחרים על כוונתכם.
לאחר השלמת העקיפה, חזרו לנתיב הימני בהקדם האפשרי, תוך שמירה על מרחק בטוח מהרכב שזה עתה עקפתם. נהיגה ממושכת בנתיב השמאלי, גם כאשר הנתיב הימני פנוי, אינה מומלצת ואף עלולה להיחשב לעבירת תנועה.
סיבה נוספת למעבר לנתיב שמאלי היא הכנה לפניה שמאלה. כאשר אתם מתקרבים לצומת או לפנייה שמאלה, עליכם לעבור לנתיב השמאלי ביותר המאפשר פניה שמאלה. מעבר לנתיב השמאלי מוקדם מספיק מאפשר לכם להשתלב בתנועה בצורה חלקה ובטוחה, ומונע מצבים בהם אתם נאלצים לחצות נתיבים ברגע האחרון.
חשוב לזכור: גם במקרה של הכנה לפניה שמאלה, עליכם לאותת על כוונתכם ולתת זכות קדימה להולכי רגל ולרכבים אחרים. לאחר ביצוע הפניה, השתלבו שוב בתנועה בצורה בטוחה ובהתאם לתנאי הדרך.
דרייבלי מזכירה לנהגים להפעיל שיקול דעת ולציית לחוק הקובע כי כל עוד איננו נמצאים בעקיפה מותרת או לקראת פנייה שמאלה מכביש בעל ריבוי נתיבים, עלינו לשמור על הימין.
לסיכום
נהיגה בצד ימין היא הכלל הבסיסי בישראל, אך ישנם מצבים חריגים בהם מותר ואף נדרש לנסוע בנתיבים אחרים. המקרה העיקרי הוא כאשר הנתיב הימני מיועד למשתמשים אחרים, כמו תחבורה ציבורית. בנוסף, עקיפה והכנה לפניה שמאלה מצדיקות מעבר לנתיב שאינו הימני.
חשוב לזכור לחזור לנתיב הימני כאשר הדבר מתאפשר, ולנהוג תמיד בזהירות ובשיקול דעת. הבנה של חוקי התנועה והקפדה עליהם תבטיח נהיגה בטוחה וחוקית לכם ולסובבים אתכם. דרייבלי ממליצה לכל הנהגים להכיר את כללי הנסיעה בנתיבים השונים ולנהוג בהתאם להם.
